תדאגי שיהיו לי שרירים!

מה, אני דאגנית??

המילה הזו ‘דאגה’

מעסיקה אותי כבר שבועיים

לא יוצאת לי מהראש, כמה שאני שומעת אותה ביוםיום שלי…
תמיד ביחס לעתיד מדאיג כלשהו, חשש מהלא נודע. ההיא דואגת מהבוס בעבודה, האחרת, דואגת לחשבון הבנק, זו לקבלן, הרביעית לילד שאך נכנס לגן וכולן ביחד דואגות למשקל. על פי הקצב שהוא מראה עליה, כך, ביחס ישר
מצב הרוח שלהן מראה ירידה.
מדאיג!
 
ואז הגיעה אלי לקוחה חדשה ואמרה לי:
“תדאגי שיהיו לי שרירים”.
ישר דאגתי!
איזו אחריות זה לדאוג!!

ואיך דואגים לזה???
מה לפסל אותה כאילו??
איך בכלל דואגים למישהו??
אף פעם לא הייתי דאגנית… זה עושה קמטים!
 
ביקשתי ממנה שתסביר לי איך היא רואה אותי דואגת שיהיו לה שרירים, “לזה שאני אוכל טוב, אתאמן, ארזה, אתעצב ואהיה מאושרת!”
שוב, הכל בדאגה לעתיד
ועכשיו, הכל בידיים שלי אמאאאא!!
 
נבהלתי.
האחריות גדלה.
אני צריכה לדאוג לכל החבילה ובעיקר לאושר שלה.
 
פרויקט דאגה, יוצא לדרך. איך דואגים למישהו בעתיד?
אז פניתי למילון
תחת ההגדרה ‘דאגה’:

חשש, חרדה, טיפול, השגחה, פיקוח.

פה חששתי!
שקלתי התפטרות
לעבור לעבודה בלי דאגנות. להדביק מדבקות, ללחוץ על דוושות, רק שלא יהיה לי עומס וקמטים בין הגבות.

שניה לפני שנכנסתי בעצמי להשגחה תחת פיקוח, ורגע לפני שכל הדאגה הזאת תעשה לי התקף חרדה, נזכרתי שאני בכלל בעניין של בחירה, ומשמעות המילה היא לצאת לפעולה.
שאני דוגלת בעשיה ובבנקודות בהן נדמה כי אי אפשר, צריך להעמיק ולחפש ‘איך אפשר’.
לכן, כשמשהו לא מסתדר לי, אני מטפלת בזה.

מטפלת!!! או!
גם ההגדרה הזאת היתה בפירוש במילון!!
עם זה אני יודעת לפעול.
הפשלתי שרוולים

חזרתי אליה, קודם כל תיאום ציפיות:
“שומעת?
באיזה אופן תרצי שאדאג שיהיו לך שרירים, גוף חטוב ונפש משוחררת?”
“לא יודעת, תעשי קסמים”, ענתה כאילו הרגע הגעתי על מטאטא.

“אז זהו, בואי נדבר על זה.. הכובע אבד, המקל נעלם, האבקה התפזרה
נותרנו את ואני, לדאוג שיהיה לך טוב יותר בעולם כאן ועכשיו, ברגע הזה, לא בזה שיבוא בעתיד
יש לי כלים להעניק לך, כאלו בהם תדאגי יום יום להשתמש, להתאמן, לתכנן.
* איך עם הכלים הללו תטפלי בעצמך, תיצרי גוף בריא, שרירי וחזק.
* איך לשמור על האושר שלך, כשאת מוודאת שהדרך מתאימה לך.
* איך לפנות לך זמן, מקום וכבוד.
 
כך, תדאגי את לעצמך, אני אהיה לך מלווה
כשאת עושה פעולות לטפל בעצמך, כאן. עכשיו. בהווה
אין ספק שהעתיד יביא איתו רק טוב

כבר לא תצטרכי לדאוג לו”

לחצנו ידיים, יצאנו לדרך.

ממני אלייך:

המילה דאגה – חשש וחרדה מפני העתיד לבוא. זה שאינו ידוע, תוקעת את רובנו ואינה תורמת לתזוזה, פעולה ושינוי.

באנגלית, יותר פשוט לי להגיד לך: Take care girl

תשומת לב שכזאת, טיפול, זו הנעה לפעולה, ליצור מערכת שעובדת באופן מיטבי. היום. לא מועקה ממה שעתיד להגיע, עם גבות מכווצות וציפיה לישועה שמישהו/י יקסום לך קסמים ויעשה עבורך את העבודה. 

מצאי את מי שילמד אותך כלים לעשות אותה בעצמך. כך, תפסיקי לדאוג, ותתחילי לטפל באהבה בעצמך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *