את לא כמו כולם

אנשים זרים שאני בכלל לא מכיר
ממקומות אחרים וגם פה מהעיר
הייתי רוצה שידעו כולם
שיש ילד אחד בעולם…

הילד הזה הוא אני

כמות מול איכות, זה מה שהרגשתי בעקבות פגישת דיגיטל שקיימתי השבוע.

“את צריכה יותר עוקבים, כשיראו שיש לך הרבה ידעו שאת שווה, בשביל זה את צריכה בוטים שיעשו לך את העבודה!”, כך אמר לי היועץ הדיגיטלי.

התנגדתי.

שידעו שאת שווה

אני לא רוצה רובוטים שיעשו אותי “בכאילו”.

כאילו אני נחמדה ומלייקקת לכל מי שאני לא מכירה, שולחת לבבות למי שאני לא אוהבת, ומפרגנת למי שאין לי מושג מה הם עושים.

“כולם עושים ככה ברשתות החברתיות”. כך הוא אמר.

פיטרתי אותו.

כי הוא לא ממש הבין, שמגיל קטן עשיתי הפוך ממה ש’כולם עושים’.

הפוך ממה שכולם עושים

לא תמיד היה לי קל, בטוח שלא הלכתי את הדרך הכי קצרה בעולם, אבל תמיד הייתה לי רשת חברתית.

נפלתי וחגגתי לצד חברים ומשפחה, לאנשים היו פנים ושמות, סיפורים ותובנות את כל אלו, הרובוט לא ידע. הכמות לא תבין את עוצמתה של האיכות.

פגישת עבודה על האינסטגרם שלי , סיכמה עבורי את העשור החברתי שעבר על כולנו. דווקא עכשיו בימי חנוכה נחשף בפני האור – ניצחון הרשת החברתית האמיתית –  מעטים על רבים.

בעשור שחלף, כאבתי ושמחתי, נפלתי וצמחתי, נפרדתי והכרתי, קשרתי ושחררתי, עמדתי וזזתי, צללתי והמראתי, פחדתי והעזתי, נתתי וקיבלתי.

נתתי וקיבלתי – קהילה שמחה, איכותית ואנושית

אלו התובנות שלי,

איתם אני פותחת את שנת 2020, עם מסר ליועץ המפוטר שלי: אני לא עוקבת ולא עוקבים אחרי, אני מלווה ומלווים אותי, אנשים אמיתיים בחיים מלאים. כולנו רשת חברתית חזקה, ערכית שמשתפת כנות, פשטות ואהבה.

עם זה אני פותחת שנה, לשם אני מכוונת גם את העשור הבא. לעשות יותר, יחד עם זאת רק בקצב שמתאים לי וישמור על אנושיות ואיכות.

איכות, פשטות ואנושיות ברומא

את זה שום רובוט לא יחליף, לא בעשור שחלף ולא בעוד אלף שיבואו אחריו

אני מזמינה אתכם אנשים אמיתיים

לאינסטגרם שלי  בואו להכיר אותי, לפעמים תיקחו ממנו צידה לדרך, מתכון, חיוך לאותו יום, אימון קצר, השראה לחיים, טיפ שיפיל לכם אסימון או המלצה על מקום מגניב בארץ או בעולם. תמצאו בו אותי – מאמנת לאורח חיים מלא, לפעמים קצת משוגעת, יחד עם זאת…חיה באמת.

את זה שום רובוט לא יחליף

והילד הזה, הילד הזה
הילד הזה הוא אני
והילד הזה, הילד הזה
הילד הזה הוא אני – יהודה אטלס

בגדי המלך החדשים

אח”מ, אני!
נעים מאוד
מתולתלת עם נוצות טווס

הכל התחיל בהודעה שקיבלתי באינסטגרם
“שלום, אני עוקבת אחרייך (סטוקרית!) שמי קלייר, מחברת XXX ממיאמי, אנחנו מעצבים בגדי כושר איכותיים והיינו שמחים אם תשקלי
להיות שגרירה שלנו בישראל

אני!

שגרירה
לא סתם של מדינת עולם שלישי.. Ambasador!! של פלורידה! במדינת ישראל שלי

להצעתה של קלייר, אקבל 40% הנחה על כל הקולקציה החדשה והקהילה שלי תקבל בונוסים, הנחות ועוד ועוד מתנות ופינוקים. ..

“למה מגיע לי כל השפע הזה?!” שאלתי את קלייר בחשד של יוצאת צבא ישראלית ששירתה כמורה חיילת מפונקת, היא אמרה, את רק צריכה לרכוש את הבגדים שלנו בהנחות ענק, לאמן איתם ולהעלות פוסטים ברשתות חברתיות כשאת לובשת אותם

ואז הגיע הפאנצ’

משלוח חינם!! מארה”ב

כל מי שרוכש בגדים בחו”ל יודע שהמשלוח עולה יותר מהבגד 🤔

קלללללל

איפה חותמים?!

מיד השתלטתי על עצמי

כאשת עסקים ממולחת, הכל עניין של משא ומתן.

“אני צריכה להתייעץ עם יועצת השיווק שלי”, אמרתי לקלייר, קרי, עצמי, שברגע זה התרגשה יתר על המידה ולכן, שפיות ממנה והלאה

אני, עם שלל נוצותי, כבר מריחה את ניחוח חו”ל באויר על גופי, רואה אותי מוסרת בנדיבות את כל האאוטפיט הישנים שלי, חתומים על ידי בהקדשה אישית

פתאום פגשתי אותה
את האישה הטווסית שבי, מינימום, סטלה מקרתני עיצבה במיוחד עבורי ליין על שמי.

בהתרגשותי הרבה, מספרת לקטנצ’יק שלי
(בן 19, גוש 1.85 שמחזיק את המקרר של הבית אצלו בחדר)
שאמא תיכף אח”מ!
הולכת להיות שגרירה! משפיענית רשת!
אמר: ” תראי ת’הודעה”,
“בקשה”! מגישה לו את הנייד לפרצוף

“מה בקשה?”..אויר!

אין כלום!

לא הודעה ולא נעליים (בכל מקרה לא הבטיחו נעליים, שנהיה כנות כאן, כן?)

התאדתה, ההודעה, נמסה, איננה

גם מכות שוק למכשיר לא עזרו..קלייר אבדה

לנצח

הגוש לצידי
מוציא את הראש מהמקרר ובשליטה צעירה מעצבנת ברזי העולם והאינסטוש, זורק:
“אמא, זה בוט”
מה פתאום בוט?! קראו לה קלייר
התעקש, “אין קלייר, אם זה נעלם, זה בוט זה רובוט, הם מחפשים חשבונות חיים”

מה חיים? אני, בתפקיד הלם

הוא, בסבלנות לאמו התוהה:

“ביקשו כסף?”

עניתי בלחש.. כן, אבל הציעו הנחות ענק..
“קנית?”
טרם הספקתי, הייתי עסוקה בלחלק בגדים וחתימות
אמר: “מזלך. הם רק רצו את כרטיס האשראי שלך”
למה להם? שאלתי בתמימות טווסית
“כדי לחגוג עליו”
אבל, את זה אתה כבר עושה. לא?🤔🤔

“אמא…

בגלל זה בשבילי, את תמיד אח”מ”

כבש,  וכבר בדלת עמד,

עם כרטיס האשראי שלי בידו 😂

המקרה הזה, גרם לי לתהות על התחושה המטעה שנותנות הרשתות החברתיות

תחושה כאילו, בהן מתרחשים החיים האמיתיים, בהן יוחלט האם אנחנו שווים, מצליחים או יפים

באשליה הזאת,לא נעים להודות, כולנו מפרגנים או מתהדרים בנוצות ולעיתים, מפספסים את האח”מ שהיינו ונמשיך עוד להיות, בלי אריזות נוצצות ונוצות

אז יבוא ילד אחד קטן שיצעק: את חשובה כפי שאת, את אמא שלי ❤

מה את עושה סיפור?
כשאת אח”מ את אח”מ
לא משנה המידה, המשקל או העפעף שצנח
את אישה חשובה מאוד
לך, לילדייך, לבן זוגך
היי שגרירה אמיתית של עצמך

רגע לפני שתשלפי כרטיס לקנות לך חלומות, בדקי,
שזה לא איזה בוט מפריח נוצות

מתוך בגדי המלך החדשים:

“בראש, מתחת לחופה מיוחדת, צעד המלך -עירום, פרט לכותנתו. אחריו, צעדו החייטים המומחים, שהעמידו פנים כאילו הם נושאים את השובל הארוך של גלימתו החדשה. אנשי העיר הנרגשים הצטופפו בצידי הדרך, והריעו בראותם את התהלוכה מתקרבת. כולם פרצו בתשואות למראה המלך, הצועד מולם בחגיגיות, וצעקו: איזו גלימה מרהיבה! והשובל! מעולם לא נראה מלכינו הדור כל כך!

המלך הוא עירום

אבל לפתע, נשמע קול קטן וצלול שנשמע מעל רחש ההמון: “אבא,” אמר הקול בפליאה, “המלך לא לובש שום דבר!” הנס כריסטיאן אנדרסן

 

חשופה -באינסטגרם שלי

הפוסט אצלי באינסטגרם, בהחלט ישלים  את התמונה המלאה

מה זה אומר להיות “חשופה”?

https://www.instagram.com/p/BoLc9IuCnvI/?utm_source=ig_share_sheet&igshid=14jxey8m09qhl