אח"מ, אני!
נעים מאוד
מתולתלת עם נוצות טווס

הכל התחיל בהודעה שקיבלתי באינסטגרם
"שלום, אני עוקבת אחרייך (סטוקרית!) שמי קלייר, מחברת XXX ממיאמי, אנחנו מעצבים בגדי כושר איכותיים והיינו שמחים אם תשקלי
להיות שגרירה שלנו בישראל

אני!

שגרירה
לא סתם של מדינת עולם שלישי.. Ambasador!! של פלורידה! במדינת ישראל שלי

להצעתה של קלייר, אקבל 40% הנחה על כל הקולקציה החדשה והקהילה שלי תקבל בונוסים, הנחות ועוד ועוד מתנות ופינוקים. ..

"למה מגיע לי כל השפע הזה?!" שאלתי את קלייר בחשד של יוצאת צבא ישראלית ששירתה כמורה חיילת מפונקת, היא אמרה, את רק צריכה לרכוש את הבגדים שלנו בהנחות ענק, לאמן איתם ולהעלות פוסטים ברשתות חברתיות כשאת לובשת אותם

ואז הגיע הפאנצ'

משלוח חינם!! מארה"ב

כל מי שרוכש בגדים בחו"ל יודע שהמשלוח עולה יותר מהבגד 🤔

קלללללל

איפה חותמים?!

מיד השתלטתי על עצמי

כאשת עסקים ממולחת, הכל עניין של משא ומתן.

"אני צריכה להתייעץ עם יועצת השיווק שלי", אמרתי לקלייר, קרי, עצמי, שברגע זה התרגשה יתר על המידה ולכן, שפיות ממנה והלאה

אני, עם שלל נוצותי, כבר מריחה את ניחוח חו"ל באויר על גופי, רואה אותי מוסרת בנדיבות את כל האאוטפיט הישנים שלי, חתומים על ידי בהקדשה אישית

פתאום פגשתי אותה
את האישה הטווסית שבי, מינימום, סטלה מקרתני עיצבה במיוחד עבורי ליין על שמי.

בהתרגשותי הרבה, מספרת לקטנצ'יק שלי
(בן 19, גוש 1.85 שמחזיק את המקרר של הבית אצלו בחדר)
שאמא תיכף אח"מ!
הולכת להיות שגרירה! משפיענית רשת!
אמר: " תראי ת'הודעה",
"בקשה"! מגישה לו את הנייד לפרצוף

"מה בקשה?"..אויר!

אין כלום!

לא הודעה ולא נעליים (בכל מקרה לא הבטיחו נעליים, שנהיה כנות כאן, כן?)

התאדתה, ההודעה, נמסה, איננה

גם מכות שוק למכשיר לא עזרו..קלייר אבדה

לנצח

הגוש לצידי
מוציא את הראש מהמקרר ובשליטה צעירה מעצבנת ברזי העולם והאינסטוש, זורק:
"אמא, זה בוט"
מה פתאום בוט?! קראו לה קלייר
התעקש, "אין קלייר, אם זה נעלם, זה בוט זה רובוט, הם מחפשים חשבונות חיים"

מה חיים? אני, בתפקיד הלם

הוא, בסבלנות לאמו התוהה:

"ביקשו כסף?"

עניתי בלחש.. כן, אבל הציעו הנחות ענק..
"קנית?"
טרם הספקתי, הייתי עסוקה בלחלק בגדים וחתימות
אמר: "מזלך. הם רק רצו את כרטיס האשראי שלך"
למה להם? שאלתי בתמימות טווסית
"כדי לחגוג עליו"
אבל, את זה אתה כבר עושה. לא?🤔🤔

"אמא…

בגלל זה בשבילי, את תמיד אח"מ"

כבש,  וכבר בדלת עמד,

עם כרטיס האשראי שלי בידו 😂

המקרה הזה, גרם לי לתהות על התחושה המטעה שנותנות הרשתות החברתיות

תחושה כאילו, בהן מתרחשים החיים האמיתיים, בהן יוחלט האם אנחנו שווים, מצליחים או יפים

באשליה הזאת,לא נעים להודות, כולנו מפרגנים או מתהדרים בנוצות ולעיתים, מפספסים את האח"מ שהיינו ונמשיך עוד להיות, בלי אריזות נוצצות ונוצות

אז יבוא ילד אחד קטן שיצעק: את חשובה כפי שאת, את אמא שלי ❤

מה את עושה סיפור?
כשאת אח"מ את אח"מ
לא משנה המידה, המשקל או העפעף שצנח
את אישה חשובה מאוד
לך, לילדייך, לבן זוגך
היי שגרירה אמיתית של עצמך

רגע לפני שתשלפי כרטיס לקנות לך חלומות, בדקי,
שזה לא איזה בוט מפריח נוצות

מתוך בגדי המלך החדשים:

"בראש, מתחת לחופה מיוחדת, צעד המלך -עירום, פרט לכותנתו. אחריו, צעדו החייטים המומחים, שהעמידו פנים כאילו הם נושאים את השובל הארוך של גלימתו החדשה. אנשי העיר הנרגשים הצטופפו בצידי הדרך, והריעו בראותם את התהלוכה מתקרבת. כולם פרצו בתשואות למראה המלך, הצועד מולם בחגיגיות, וצעקו: איזו גלימה מרהיבה! והשובל! מעולם לא נראה מלכינו הדור כל כך!

אבל לפתע, נשמע קול קטן וצלול שנשמע מעל רחש ההמון: "אבא," אמר הקול בפליאה, "המלך לא לובש שום דבר!" הנס כריסטיאן אנדרסן

 

הפוסט אצלי באינסטגרם, בהחלט ישלים  את התמונה המלאה

מה זה אומר להיות "חשופה"?

https://www.instagram.com/p/BoLc9IuCnvI/?utm_source=ig_share_sheet&igshid=14jxey8m09qhl